אברהם כהן
הייתי בתעלה במוצב מילאנו כנהג זחל מילואמניק מסופח לחטיבה הירושלמית.
בזמן פרוץ המלחמה, המצרים החלו בחציית התעלה והמ"פ יענקל'ה צעק שהמצרים חוצים את התעלה. הוא רץ לעמדה הקדמית לכיוון התעלה, לעמדה השמאלית, ואני אחריו רצתי ותפסתי את העמדה הימנית. כמו כן המצרים חצו את התעלה אנחנו ירינו עליהם והטבענו 3 סירות גומי.
נפתחה לכיווני אש תופת מהמצרים , שכבתי לאורך תעלת העפר התחפרתי ויריתי על המצרים שהיו פזורים על כל השטח עם טילי נמ ומקלעים. מאחר ולא יכלו לפגוע בי ואני סיימתי את התחמושת ( 3 ארגזי פעולה). ירו לעבר העמדה מאחורי במוצב פגז וכל הרסיסים פוזרו לכל הכיוונים.
נסוגתי מהעמדה לכיוון המוצב יחד עם המ"פ. אחרי מספר ימים קיבלנו הוראה לסגת.
תוך כדי הנסיגה נתקלנו במס' מארבים. ונהרגו מס' חיילים. הגענו לביצות באזור שמענו טנקים ממולנו ויחד עם מס' אנשי שריון שהיו עימנו טענו שאלו טנקים של כוחותינו. המ"פ ביקש להמתין לבוקר. ובבוקר הטנקים ירו עלינו כי חשבו שאנחנו מצרים.
2 חיילי שריון התקרבו עם טלית לכיוונם להזדהות שאנחנו ישראלים ולא מצרים. הטנקים באו וחילצו אותנו לתעוזים במוצב בר לב ומשם נסענו לירושלים לתחקירים. ומשם נשלחתי לקו החזית עם ירדן.
הייתי הלום קרב וביקשתי להשתחרר. ואכן שוחררתי .