אני צעירה בת 20 נשואה טריה לאיש הנדסה קרבית אשר נמצא בבית הכנסת של אביו, ואני אצל הוריי. ומיד מזהה בשתיים בצוהריים שמשהו באויר השתנה.

ראיתי את המכוניות נוסעות במהירות, מיד ניגשתי לרדיו ופתחתי אותו, והודעה הנוראית נישמע בכל הבית והרחוב, והחלו להקריא את הסיסמאות אחת אחריי השנייה. אך לא ידעתי מה הסיסמה של בעלי.

עזבתי הכל והתחלתי לרוץ לכיוון בית הכנסת שהיה שם בעלי.

הוא לא הבין מה אני עושה שם, סיפרתי לו בבהילות, ושאלתי, "מה הסיסמה שלך?".

באותו לילה נסענו לביתנו בפ"ת וכל הלילה לא יישנו וחכינו לדפיקה בדלת, להודיע לו שהוא מגויס. ואכן כך היה בבוקר הוא נילקח למילואים ואני נסעתי להוריי בתל אביב.

במשך חודש ימיים לא שמעתי דבר וחצי דבר מבעלי. עבדתי באותה תקופה ב"בית אגד" כל הגברים בבניין היו מגוייסים, הבנין שומם. רק מעט נשים עובדות.

ואז מגיע באופן מפתיעה איש מילואים מאובק, היה שוק טוטאלי (לראות גבר/חייל).

אני נדרתי נדר, בגלל שלא שמעתי מבעלי למעלה מחודש, באם הוא חי או מת או איכן הוא משרת? שברגע שאשמע או אראה אותו חי, אביא ילד לעולם... ואכן כך נעשה - ואז נולד שחר!