"משהו בחיוך שלו והמבט בעיניים לא היה מובן לי - הוא לא כעס עלי. הוא חייך, נכנס לרכב ונסע...המפגש הזה ביום שישי ההוא לא ישכח ממני לעולם."

אני איש צוות קרקע באגף טכני של טייסת 116 בתל נוף. מפקד הטייסת שלי נהרג במלחמה - סגן אלוף שלח אהוד ז"ל.

ביום שישי בערב לאחר יום קשה שבו שינינו כמה פעמים את סוגי החימוש על מטוסי העייט של הטייסת, בדרך בין הדתק להטסה בעודני נוהג על מלגזה ללא אישור, עצר אותי מפקד הטייסת ושאל לפשר הדבר.

כנראה שהתשובה לא סיפקה אותו והוא ביקש ממני לבוא אליו במוצאי שבת כדי להכנס ל-35 ימי מחבוש.

משהו בחיוך שלו והמבט בעיניים לא היה מובן לי - הוא לא כעס עלי. הוא חייך, נכנס לרכב ונסע.

למחרת בשתיים בצהריים פרצה המלחמה.

שלח נפל ונהרג מטיל שפגע במטוסו בגיחה לתעלת סואץ.

אבל המפגש הזה ביום שישי ההוא לא ישכח ממני לעולם.

בתמונה עייט חמוש לגיחה בתא הטייס אני יושב