בת זוגי ניבה שאול ז״ל, החיילת (במילואים) היחידה שנהרגה במלחמת יום כיפור.

הכרנו בדצמבר 1968 בטיסת קדם מכין בביה״ס לטיסה בבסיס חצרים, ניבה היתה פקידת הטייסת ואני הייתי מכונאי מטוסים בטייסת.

במהלך השרות הקשר התחזק והפך לזוגיות, לאחר שיחרורה ביקרתי אותה בקיבוץ משמר הנגב בו נולדה, כמעט בכל ערב שהייתי פנוי.

לאחר שיחרורי ניבה עזבה את הקיבוץ ועברה לתל אביב, העיר שבה נולדתי וגרתי, כדאי שנהיה קרובים.

יבה עבדה בחברת הטיולים איסתא, ששלחה אותה לשבוע ביקור בשטוקהולם ביולי 1973 ואישרו לי להצטרף, טיסה ראשונה לחו״ל.

תכננו להתחתן באפריל 1974.

אני גויסתי למילואים בבוקר השישי באוקטובר והיחידה הוצבה בראס סודר, לא ידעתי שגם ניבה גויסה למילואים בחיל הקשר וירדה בשיירת יחידת הקשר למחנה רפידים (ביר גפגפה), לכשחנו מחוץ למחנה ב-8/10/1973, מטוסים מצריים תקפו את השירה החונה, ניבה שהכינה לאנשי הצוות סנדוויצ’ים עם שוקולד למריחה נהרגה מפגיעה ישירה.

אין נחומים על אהבה שנגזלה.

זוכר ולא אשכח.