הזיכרון שלי מתחיל יותר מ-10 ימים לפני המלחמה. אני קצין צעיר ביחידה 848 (היום 8200) של אגף המודיעין ומשרת במחלקה מיוחדת העוסקת באיסוף מודיעין וידיעות באמצעים מיוחדים שיפה השתיקה להם.

באותם ימים אנו עוקבים אחרי תמרונים גדולים של הצבא המצרי על כל זרועותיו המכונים "תחריר" 41.

הידיעות שאנו אוספים הן בתחום המודיעין הבסיסי והן בתחום המודיעין הטקטי שהופך במשך הימים לאסטרטגי ומשמעותי לצורך המסקנות כי עומדת לפרוץ מלחמה משולבת בתאריך 6 באוקטובר בשעה 1400.

הידיעות שהבאנו נוגעות למילות הפעלה ממצב תרגיל למצב אמת באותו היום והשעה.

יחידות רבות קיבלו את מילות הקוד המשנות את מצב תמרון למצב אמת. כמו כן הבאנו ידיעות על תזוזת כוחות שונים ביבשה באויר ובים המעידות על היערכות למלחמה.

אספנו כמובן ידיעות נוספות ממקורות שונים שהשתיקה יפה להם וכל החומר שנאסף עבר לגורמי המחקר והגורמים הבכירים באגף המודיעין עד לראש אמ"ן האלוף אלי זעירא אשר התמיד והקפיד לטעון שהסבירות נמוכה ולא תהיה מלחמה כולל לאחר התרעות של 100% מסוכנים ומאמצעים מיוחדים שלא טרח להפעיל כנדרש והכל מסופר בחומר שהועבר לועדת אגרנט.

עד כה לא ברור לי מה עבר בראשו של ראש אמ"ן, בראשו של הרמטכ"ל ושר הבטחון משה דיין ורוה"מ גולדה מאיר אשר נתגלו באוזלת ידם, רפיסות שכלם ובגין משגים נוראיים אלה נהרגו יותר מ-2600 חיילים וקצינים, ועוד אלפים נפצעו והפכו הלומי קרב עד היום.

מפקד היחידה תא"ל יואל בן פורת הגיע למצב פסיכוטי ואבדן שליטה לאחר המלחמה וראש אמ"ן טען שהוא היה רק בורג במכונה (כמו שטענו הנאצים ימח שמם במשפטי נירנברג). עד היום לא ברור מה עבר בראשו של האלוף זעירא שעדיין חי עימנו ומתקוטט עם האלוף צבי זמיר ראש המוסד דאז.

וכיום לכאורה מקבל עדיין פנסיה מצה"ל למרות שכל הזמן טורח בספריו להאשים גורמים אחרים למחדל והכישלון.

כקצין המייצג את חברי ליחידה ולמחלקה, אנו עדיין חיים בצילה של הטראומה הזו וחוששים שמחדל כזה עלול לחזור לאור מצב מוכנות הצבא הלוחמים והלוגיסטיקה הנדרשת שעד היום לא מטופלת (לדוגמא חוסר בנהגי מובילי טנקים,מטוסים ש"טבעו" במי גשם בבסיס חיל האויר בדרום, אי מילוי הוראות ופקודות...ולאחרונה מרד בחטיבת גולני ועוד מקרים חריגים)

נקווה שלא נגיע למחדל כזה לעולם.