ביום שישי הגעתי הביתה לחופשת שחרור.

רק הגעתי וקיבלתי טלפון הקורא לי לחזור לגדוד ונשלחתי לבלוזה ליד התעלה, להוריד רשתות מהדוברות ולהכין אותן לגרירה על ידי הטנקים לתעלה.

למחרת, שבת צהרים וגדוד השריון לידנו ערוך למסדר מפקד עם קנים למעלה.

בשעה 14:00 הופיעו רבעיית מטוסים שחשבנו בטעות שהם מיסטרים שלנו, בגלל האף החתוך - ונופפנו להם לשלום, אך הם היו מיגים שהסתובבו והתחילו להפציץ.

כך התחילה המלחמה הנוראית עבורי, בה איבדנו חברים רבים.