"אני זוכר שיצאתי מהבונקר ומעליי פגזים שלא הפסיקו לשרוק..."

במלחמת יום כיפור גייסו אותי במוצאי הצום ולקחו אותי ישר למחנה עופר ומשם לגזרה הצפונית על זחל.

לחמתי כמכונאי נגמ"שים בחוליה טכנית גדודית. במסגרת תפקידי תיקנתי נגמ"שים, זחל"מים, משאיות ורכב דרג ב'; בחזית המלחמה - תחת אש, בשטחי כינוס וגם בעורף.

182 ימי מילואים; כחודש וחצי בחזית הצפונית בדרום רמת הגולן ומשם לתל פארס ועד כ-40 קילומטר מדמשק, ולאחר מכן בחזית הדרומית, ירדנו לחווה הסינית להמשך ימי הלחימה.

ביום השלישי או הרביעי למלחמה, הגענו לתל סאקי הייתה הפגזה כבדה.

החבר'ה שלנו, מגדוד 94, נכנסו לכיוון תל חרא, וחוליית המפקדה, שנמניתי עליה, ליוותה את כוחות הלחימה.

תוך כדי לחימה והפגזות בלתי פוסקות, נגמ"ש המרפאה של הגדוד התנגש בטנק, כתוצאה מכך הרדיאטור שלו נפגע והתחיל לנזול.

הוא הצליח להגיע רק עד לשטח הכינוס בתל סאקי ונעצר. בגלל ההפגזה הכבדה על תל סאקי, הסתתרנו בבונקר, אבל ברגע שראיתי את הזחל"ם שנפגע עם צוות הרפואה עליו, ידעתי שאני חייב לצאת ולתקן אותו, כדי שיוכל להתקדם ולטפל בלוחמים הפצועים בשטח ולפנות אותם.

אני זוכר שיצאתי מהבונקר ומעליי פגזים שלא הפסיקו לשרוק. רצתי באטרף לכיוון הכלי והתחלתי לפרק את הרדיאטור, כשאני לבד בשטח וסביבי מלחמה.

כשסיימתי את מלאכת הפירוק חזרתי לבונקר לבקש עזרה כי הוא היה כבד ולא יכולתי להוציא אותו לבד. משם העמסנו אותו לטרנזיט וירדנו אתו לסדנא לחוף צמח, כדי שהמכונאים בעורף יוכלו לתקן אותו.

בסיום תיקון הרדיאטור חזרתי לחזית, הרכבתי אותו ומשם יצאנו לתל פארס להתארגנות לקראת כניסה לסוריה להמשך לחימה.

לקראת סוף המלחמה, הגדוד קיבל הוראה לרדת לחווה הסינית. היינו בכוננות כ-5 חודשים על גדות התעלה, ואני תחזקתי באופן שוטף את הנגמ"שים והזחל"מים.

אחד הזיכרונות שצרובים לי מהחווה הסינית הוא ריח הטנקים השרופים בצדיי הכביש בדרך לחווה.

מהטראומה, במשך יומיים לא הייתי מסוגל לצאת מהאוהל. עד היום אני זוכר את הריח.

במהלך כל ימי הלחימה ליוויתי לוחמים ושיירות כחלק מחוליית המפקדה, ובלילות ליוויתי את שיירות האספקה ללוחמים בחזית.

הייתי בכוננות מתמדת. תמיד נכון לתקן, לסייע ולתת את כל מה שאני יכול עם הידע והיכולות המקצועיות שלי. כמכונאי מוסמך. היו תקופות שלא ראיתי את הבית ואת בני הבכור שהיה אז בן 3 גם יותר מחודש.

חשוב לי לספר את הסיפור שלי כמכונאי במלחמה. סיפור שכולל הרבה רגעי כוננות, רגעים של "מאחורי הקלעים", רגעים פחות "מעניינים", אבל מאוד אינטנסיביים, תחת אש ופעמים רבות מאוד מסוכנים.