הייתי חייל צעיר בן 19, במלחמה הזו הייתי בהלם ועבדנו על אוטומט בלתת פתרון מהיר לטנקים, כשהקשר השתבש גם תחת הפגזות.

היו הרבה חוויות לא "קלות" כאשר אנחנו משוטטים בין הכלים בציר טרטור עכביש ולכסיקון ועוד..

אך האירוע שנחרט הכי חזק היה בתאריך 23.10 בסביבות 18:30. התכנסנו באחד המקומות שקרובים לחווה הסינית עם עוד מספר רכבים של המפח"ט ואז אחד מהחברה שהיו שם (אני לא זוכר את שמו) קרא לי לבוא לשתות קפה ואמר - "בוא עוד מעט יש הפסקת אש, המלחמה מסתיימת בשעה 19:00".

אבל אני קצת חששתי ועניתי שזה קצת מסוכן שאנחנו כאן, מקובצים במקום אחד. והוא אמר לי - "אל תדאג, אם נשארנו בחיים עד עכשיו אז הכול בסדר"

ואז לקראת השעה 18:45 בערך אמרתי לחברים שלי - היינו ארבעה - שאני לא חושב שזה נכון להשאר כאן, "בואו נתרחק 30 מטר ליתר ביטחון", אמרתי.

ואכן עלינו לרכב וזזנו מהמקום, ממש לא רחוק. ואז בזמן שאנחנו יורדים מהרכב היה פיצוץ ענקי ומה שאני זוכר - שעפתי באויר ולא ראיתי כלום, ולחץ גדול באוזניים, ומתברר שנפל טיל בדיוק במקום שהיינו בו כמה דקות לפני כן.

וכשהאור הראשון של הבוקר עלה ראינו אית הקף האסון שקרה - כ-12 חברים נהרגו והמחזה היה נורא ולא יוצא לי מהראש, בדיוק איפה שהיינו אמורים לשתות איתם קפה.

למרות המרחק של 50 שנה אני עדיין רואה את התמונה הזוועתית הזו.

יהי זכרם של כל הנופלים ברוך !!!