אני כותב בשם אבא שלי, גדעון ניב

כשפרצה המלחמה הוא היה בן 44. היינו בחוף הים בקרית חיים.

בסביבות 13:00 חזרנו הביתה והגיע חייל שמסר לו צו 8.

לא שמעתי ממנו עד שקראו לי ולאמא שלי להגיע לרמב"ם.

אבא שלי איבד רגל ונפגע בשמיעה כתוצאה מפגז טיווח שנורה לכיוונו באזור מזרעת בית ג'אן במובלעת הסורית. אבא שלי היה קצין חימוש והוביל שיירות תחמושת לרמת הגולן.

היום הוא בן 94, סובל גם מפוסט טרואמה - כך הוא אמר לי, רק עכשיו (הוא בוכה סתם בלי סיבה). הוא נמצא היום בבית סיעודי בהרצליה, בשם בית יוליאנה ומטופל היטב.

יש לו בבית יומן שהוא כתב. קטיעת הרגל הייתה במהלך הקרב והוא היה בשדה ללא רגל במשך שעתיים וחצי עד שהתפנה.

מצורף צו ה-8 שקיבל ואת דו"ח הפינוי