ביום כיפור בשעה 14:00 הייתי בדרכי למקמ"ר של אוגדה 252.

לפתע ראיתי 4 מטוסים טסים נמוך והתחילו להפציץ אותנו. אציין שהייתי לבד. חייל מרחוק ראה אותי וביקש ממני לשכב בשוחה שהיתה ליד המקום. אותו חייל הוריד את הקסדה שלו ושם לי על הראש.

ההפצצות היו קשות ותקופה ארוכה הורדתי את הראש כשראיתי מטוסים.

אציין שגם ביום שני לאחר יום כיפור הפציצו אותנו שוב מטוסים מצריים.

50 שנה אחרי והאירועים של המלחמה זכורים לי היטב עד היום.

הייתי במברקה של גדוד קשר 197 שהיה שייך לאוגדה 252 ברפידים.

לא עמדנו בלחץ המברקים עם שמות ההרוגים והדיווחים על הקרבות.