"טסתי לבריסל ומבריסל לווינה ומשם לישראל. וכך אחרי 24 שעות טיסות רצופות הגעתי לארץ. בו ביום נשלחתי לסיני."

ביום פריצת מלחמת יום הכיפורים הייתי בטיול פרטי בדרום ספרד.

ישבתי עם מספר ישראלים בלובי המלון ואז בדיוק שודרה בטלוויזיה הספרדית ההודעה על פריצת המלחמה. בשידור היו צילומים מכיבוש המוצבים בסיני.

המראות היו קשים.

בין הישראלים שהיו בלובי היה קצין מודיעין בכיר, שהכריז כי הצילומים מבוימים ממלחמת ששת הימים.

אני, שהכרתי את המוצבים על בוריים משירותי בדרום, ידעתי שאלו צילומים חדשים.

היות והייתי קר"פ מונעת פיקודי, ניסיתי ליצור קשר טלפוני עם היחידה, ללא הצלחה.

אחרי שנתתי טיפ מכובד לפקיד הקבלה, הוא השיג עבורי את היחידה וסגן המפקד רמז לי כי "חם בדרום וחם בצפון", והמליץ לי לטוס ללונדון ומשם לארץ.

למיטב ידיעתי, היה זה הטלפון האחרון לארץ. אחרי זה הקו הימי נחתך.

הגעתי באותו יום ללונדון, אך בגלל הלחץ בשדה "היתרו" פספסתי את הטיסה לארץ. לכן טסתי לבריסל ומבריסל לווינה ומשם לישראל. וכך אחרי 24 שעות טיסות רצופות הגעתי לארץ.

עם הגיעי עליתי על מדים ונסעתי מיד ליחידה, משם בו ביום נשלחתי לסיני.

עם כיבוש "פאיד" בגדה המערבית, עברתי לשם בגשר הדוברות עם ציוד רפואי כדי להקים שלוחת רפואה לשירות חילי הפיקוד.

היה זה מעבר חד מחופשה בחו"ל למראות המלחמה בסיני.