N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

מיכאל קרם

חיל האוויר
ללא קרב ספציפי

הזכרון שלי מתחיל ב-6/10/73 בשעה 14:00 אני משרת ביחידת הגנה אווירית, גדוד 881.

אנו מגינים על מתחם אום חשיבה, שכלל יחידות מודיעין, כולל אנטנות גדולות וכן מתקני חיל אוויר מיוחדים. כמו כן, חפ"ק קידמי של פיקוד דרום.

סמוך לשעה 14:00 נשמעה סירנה עולה יורדת, ואנחנו (לוחמי הנ"מ) רצנו לעמדות תותחי הנ"מ, עלינו על התותחים (20 מ"מ דו קני) שהיו מוצבים בעמדות על הקרקע מוקפים בשקיי חול מסביב.

תוך כדי ההכנות שלנו שמענו רעם חזק של מטוסי סילון בגובה נמוך מאוד, מיד זיהינו שאלו הם מטוסי אויב מצריים.

אנו מיד התחלנו לירות לכיוון המטוסים, והם מצידם הפציצו אותנו בפצצות.

היו שם בשמיים שמונה מטוסי סוחוי 7 ושמונה מטוסי מיג 21. הם טסו מעלינו בגובה נמוך ביותר, ונראו לנו כמו גופים עצומים שחורים שמכסים את השמיים מעלינו, עד כדי כיסוי אור השמש והטלת צל ענק.

מתחם ההגנה האווירית היה על צוקי סלע, כאשר מסביבנו ואדיות עמוקים. הטייסים המצריים עשו ככל יכולתם לפגוע בנו עם הפצצות שלהם, אבל בגלל אופי השטח סביבנו רובם המכריע של הפצצות נחתו בתוך הוואדיות ולא פגעו בנו למזלנו הרב.

לא יכול לשכוח את הטייס המצרי שלבש כובע קסקט והסתכל דרך חופת הטייס שלו כלפי מטה, על מנת לכוון טוב כדי לפגוע בנו.

ואז היתה לי תחושה ברורה שמבטנו שלי ושלו נפגשו.

גם ברגעים אלו, כאשר אני מספר לכם את הסיפור שלי, אני רואה את פניו של הטייס המצרי שיושב בתוך הסוחי 7 שלו ומביט בי מלמעלה כלפי מטה.