6.10. 1973 אני גרתי בתל אביב.

עוד מהבוקר התחילו לגייס חיילים.

בשעה 6:00 בערב נשמעה האזעקה מלחמת יום הכיפורים התחחילה ואנחנו היינו בצום.

התחילו לגייס חיילים מהבתים, ואני חיכיתי גם לטלפון. בשעה עשר בלילה התקשרו אלי. החייל אמר לי שאני מגוייסת: "קיבלת צו 8".

נסענו לסיני בשעת האפלה בלילה, בחשיכה מוחלטת תחת אזעקות.

גייסו אותי לחיל קשר לחמל.

היו שתי עמדות מרכזית וקטנה, ורק שני קווים לארץ. הקווים היו תפוסים רוב הזמן, והחיילים התקשרו ואי אפשר היה לקשר אותם. אז רשמתי שמות וטלפונים והתקשרתי להורים בעצמי במשך כל המשמרת, 8 שעות.

חודש וחצי שירתי בסיני ברפידים תחת אזעקות ומלחמות.

החמל היה מתחת לאדמה במקלט, וגם המגורים.

לדעתי צריך לספר גם את הסיפור של החיילים שחיים, ולא רק המתים.

קיבלתי אות מלחמת יום הכיפורים על שרותי זה.

הסיפור כולו מופיע בבלוג ספטון1 בתפוז וגם בבלוג של מוטקה. septon 1 זאת אני.