יום כיפור אוקטובר 1973.הפלוגה כולה נשארה שבת .

כמה דקות אחרי 14.00 קיבלנו פקודה לארוז את הקיטבג ושאר הציוד ב"חבילה ערבית" ואנו אמורים לרדת לסיני באוטובוסים.

הדבר המוזר הראשון שעלה לי בראש לעשות הוא להשאיר גלויה צה"לית להורי ואחי, ובה כתבתי בקיצור שיתכן שלא נתראה שוב.

ההרגשה הייתה שאני הולך לתופת שאין סיכוי לצאת ממנה חי.

חצר המוות כונתה הגיזרה בה נפרצה סוללת העפר ודרכה גלשנו עם הדובורות למימי התעלה עעל מנת להרכיב את הגשר לאפריקה.

עם ישראל חי!!!