בקרבות הפריצה לתעלה הייתי אלחוטן של חולית פינוי רפואי. היו לנו 6 כלי רכב אזרחיים מגויסים. הצוות היה בנוי מרופא, חובשים, נהגים ואני.

הנהגים היו בעלי הרכב שהתגייסו עם כלי הרכב שלהם כדי לנסות ולשמור עליהם.

הם היו בד"כ מבוגרים משמעותית מאיתנו. כלי הרכב לא היו בנויים לנסיעה בדיונות, ושקעו הרבה פעמים.

הייתי אז בן 23 ואלו היו המילואים השניים שלי.

תפקידנו היה לפנות פצועים משדה הקרב לתאג"ד- תחנת איסוף גדודית.

כל הזמן הפגיזו אותנו. באחד הפינויים חטפנו בדרך הפגזה נוראית. ברחנו בעור שינינו.

לאחר ההפגזה מצאנו ששני פצועים שהיו בכלי הרכב נהרגו מרסיסים במהלך ההפגזה.