בכניסה לקרבות בגידי. חטפתי טיל סאגר בטנק.

הטנק החל לבעור. לא נטשתי.

הצוות לא הגיב. החלטתי שלא נוטש.

לקחתי מטף כיבוי וכיביתי את האש, כשכל רגע אני מחכה לפיצוץ אדיר שיעיף את הטנק באוויר, על כל 73 פגזיו והתחמושת שבו.

סופסוף כיביתי את האש וירדתי מהטנק.

בדקנו נזקים, עלינו לטנק והמשכנו להילחם.

באחת מהפגישות תידרוך ניגש אליי המגד חיים זיו ז"ל. היה לילה חשוך ולא הכרתי אותו. הוא התחיל לתחקר אותי מה ואיך קרה לטנק. סיפרתי לו. אני זוכר היטב את קול הבס שלו בוטח ואמר לי שהטנק הזה עוד יסע בחוצות קהיר. שתקתי.

אחרי כמה ימים, ממש לפני הפסקת האש, הוא חטף פגיעה ישירה ונהרג. יהי זיכרו ברוך.

גדוד 106 חטיבה 164.