אחרי שהזחל״ם שלי נפגע על רכס חמוטל הצלחנו לגרורו אותו אחורה תחת אש ארטילרית כבדה.

הצלחנו בעזרת כלי אחר מהפלוגה לגרור אותו למאהל של חיל החימוש. הוא טופל מידית ואנחנו מיהרנו לחזור אל הפלוגה.

ברגע שיצרתי קשר עם הפלוגה, המ״פ אמר לי שהם כבר בתנועה לעבר גשר הזחלים ושנחבור אליהם למחרת.

כשזיוודנו מחדש, המפקד במקום הודיע לי שיש לו שיערה של משאיות דלק שצריכה לעבור את התעלה ולחבור לכוחות היורדים דרומה לעבר העיר סואץ.

בלי לחשוב הרבה (הייתי סמ״ר במילואים בן 24), איראנית את בשיירה, הצתדייתי במפה וכך ארגנו את השיירה הקטנה שלנו לעבר מעבר החצייה. עברנו את התעלה מערבה ופנינו דרומה בלי ממש לדעת מה לפנינו ואיפה בדיוק הגדוד שלי.

אני הובלתי ומאחורי כמה משאיות דלק, ושני טנקים שתוקנו יהיו מצוותים עם שני אנשים בכל טנק.

אחרי כמה שעות ניווט במרחב שטוח לגמרי, הופיעו פתאום שני מיגים, הם זיהו אותנו ונכנסו למעגל והתכוננו לתקיפה, לא היתה לנו הרבה ברירה, ירדנו מהכלים לפי התרגולות שלמדנו ושכבנו על הגב כשאנחנו מוכנים לירות על המטוסים התוקפים.

המטוס הראשון התחיל בצלילה אלינו וכבר חשבנו שזהו זה, אנחנו עומדים להצלות באש המטוסים, ואז פתאום, הציג הראשון סטה בפניה חזקה ימינה, שחרר את הפצצות על גבעה משמאלינו שעלתה באש עצומה והתחיל לשבור למעלה,

ברגע זה ראינו שני מטוסי כפיר שעטו על שני המיגים המטוס שצלל עלינו ראשון התפוצץ מירי של הכפיר שרדף אחריו, הציג השני התחיל לברוח מהמקום בנסיקה חדה ואחרי הכפירים! לא האמנו למזלנו הגדול!

קמנו ותחלנו לרקוד ולקפוץ ונפנפו לכפריים המתרחקים. אני לא יודע מי הם הטייסים אבל הם הצילו את כולנו!! משם המשכנו עד שחברנו לפלוגה והמשכנו לקרבות הבאים עד לעיר סואץ.