"איך החמצתי את הפגישה עם הורי במלחמה"

שבת ב-נפח 20/10/73, שבועיים אחרי תחילת המלחמה וסיום חג שמחת תורה. לוחמים וטנקים במנוחה והמתנה ואני בתחושה שהנה הסתיימה המלחמה, ובקרוב מחזירים את הטנקים לימ"ח (יחידת מחסני חרום). באותה שבת בשעות הצהריים הגיע ל-נפח ג'יפ מ-עלייקה כדי לקחת אותי לתחקור על נסיבות ומיקום הפגיעה בטנק של מפקדי עמוס בן דוד ז"ל בפריצה לסוריה על ציר אמריקה, (הייתי סגנו וחילצתי מהטנק את הנהג מגידו והתותחן הפצוע שוורץ) שבו נהרגו בנוסף ה-קש"א (קצין קישור ארטילרי) פרופסור ישעיהו וינוגרד מהטכניון והטען קשר יהודה אפשטיין. אני אדם דתי ולא היה לי באותו זמן את מי לשאול "שאלת רב" והחלטתי לעשות דין לעצמי, לחלל את השבת כדי לעשות את המעשה החשוב במטרה להרגיע את המערכת והמשפחות (השמועה אמרה שאבא של עמוס, סיומה, מסתובב ברמה ומחפש את בנו) כשחזרתי ל-נפח פגשתי את קשלח 7 (קצין שלישות חטיבתי) שהכרתי מהסדיר, הוא ביקש ממני לקחת פלוגה בחטיבה, אמרתי לו שאני אחרי שבועיים קשים של לחימה שבהם איבדתי 2 מפקדים קרובים ועוד אנשי צוות רבים שהכרתי, אמרתי לו שאחשוב ובערב אגיע אליו ונשוחח, במקום שאגיע אליו הגיעו לנפח במוצ"ש 30 מובילי טנקים ו-3 אוטובוסים לאנשי הצוות, ההודעה הייתה: שאנחנו (מסגרת של חטיבה 179 שנחטפתי אליה מחטיבה 679) יורדים להמשך לחימה במצרים.

תנועת מובילי הטנקים לכל אורך מדינת ישראל מצפון לדרום כשהאוטובוסים נעים יותר מהר, תחנה ראשונה "אגד" עפולה, עד אז לא היה לי קשר טלפוני עם ההורים, רק הודעה שבוע קודם לכן מפתק שכתבתי ב-עלייקה לרב פירון (הרב הצבאי הראשי), פקידה שלו התקשרה להורי ב-24.00 ואמרה לאימי גב' מנקין מדברת לאה מהרבנות, היא כמעט מתה באותו רגע.

שאלתי את הנהג - מה מסלול הנסיעה? ענה: חדרה וכביש חיפה ת'א [4] דרומה, התקשרתי להורים ממשרדי "אגד" עפולה, אין צורך להכביר מילים על התחושות של אותו רגע, הצעתי להם לנסוע לצומת כפר הרא"ה (שם התגוררתי) וניפגש לדקה בתחנת האוטובוס בעוד כשעה.

החנייה הבאה הייתה בצומת חדרה. שאלתי את הנהג אם יוכל לעצור לדקה בתחנת כפר הרא"ה והוא ענה החלטתי לשנות מסלול ולנסוע דרך גבעת אולגה וכביש החוף, רצתי למשטרת חדרה הקרובה לצומת, התקשרתי שוב להורים כשהשכן הגיע לאסוף אותם לצומת ובצער רב ביטלתי את הפגישה, חזרתי לאוטובוס והתחלנו לנסוע לכיוון אולגה ואחרי 200 מטר הנהג עושה פרסה וחוזר לכביש 4 ואחרי מספר דקות חולפים ליד התחנה השוממה בצומת הרא"ה.

אחרי 50 שנה כשאני חושב על המקרה אני ממש לא יודע מה עבר במוחו של הנהג, אבל אני כמובן סולח לו ואם במקרה הוא קורא את הכתבה שייצור איתי קשר 052-3501698