במלחמה הייתי מילואימניק ובדיוק כמה חודשים לפני המלחמה נולד בני הבכור וכן התנדבתי למילואים.

אני הייתי נהג זחל"מ, היינו עושים סיורים לאורך הגבול כל בוקר וכל ערב, בודקים שהגדר תקינה ומחפשים עקבות. במהלך היום היינו נותנים חיפוי לחיילי משמר הגבול עם המקלע שלנו.

בסיורי לילה היה אסור לדבר, אני הייתי הנהג והמ"כ היה מכוון אותי על ידי נגיעות בכתפיים נגיעה בכתף ימין זה פנייה ימינה ונגיעה בשמאל זה פנייה שמאלה ואם היה צריך לעצור הוא היה לוחץ לי על הראש.

בשנת 2020 לקחתי את בני ונכדי לתל סאקי וסיפרתי על קרבות המלחמה מנקודת המבט שלי.