בשעה 14:00 התחילה הרעשה ארטילרית על מוצב אורקל שבצפון תעלת סואץ. לאחר 48 שעות של לחימה התקבלה פקודת נסיגה מהמוצב. התארגנו על שני הטנקים והזחל"ם שהיו במוצב. עלינו על ארבעה מארבים.

במארב החמישי המצרים הניחו באופן גלוי שרשרת מוקשים על הציר.

הטנק הראשון הצליח לעבור בין המוקשים. הטנק השני נפגע ופרס זחל. אותנו על הזחל"ם קיבלנו מטח של אר.פ.ג. הוקפנו בחיילים מצרים שכיתרו אותנו, נפלנו בשבי. חצינו את התעלה באמצעות סירת גומי.

לאחר כחודשיים שנמשכו כנצח, הוחלט על החלפת שבויים. הועלתי על מטוס בשדה התעופה בקהיר. ראיתי את פיתולי הנילוס והתקרבבנו לקו החוף. פתאום המטוס פנה לצד שמאל מערבה. פחדתי שעושים לנו סיבוב באויר וננחת שוב בשדה התעופה בקהיר.

פניתי לנציג של הצלב האדום ושאלתי למה פונים מערבה ולא מזרחה. קיבלתי הסבר שיש מלחמה, ולא ניתן לטוס מעל איזור לחימה.

הומלץ לי להשתמש בשרותי המטוס. נכנסתי, לא הבנתי- מה, עוד בן אדם נמצא שם? לקח לי כעשר דקות להבין שאני לא מזהה את עצמי במראה. אכן זו חוויה להשתמש בשירותי המטוס