ממצב ההפתעה וההלם הגענו לחציית תעלת סואץ והעברת המלחמה לצד השני בפיקוד אריק שרון.

הגשר המיועד נשבר, קרבות החווה הסינית התחוללו מסביבנו ואנו, יחידה קטנה, עברנו וחצינו על דוברות ממונעות. הייתי הטנק השלישי.

בקושי הצלחנו. התחתנתי כעשרה ימים לפני יום הכיפורים. הפילם בו צילמתי את ירח הדבש המשיך ותיעד אחר כך את קרבות חמוטל, את הטנקים הראשונים חוצים את התעלה על הדוברות ואת הלחימה ממערב לתעלה.

חטיבה 421 בפיקודו של חיים ארז הייתה בשלבי סיום של הקמתה ולאחר תרגיל שילדי של אוגדה 143, באוגוסט 73 בצאלים.

התרגיל ששיאו היה מעבר ממגננה לחצית הדמיה של תעלת סואץ נראה אז קצת הזוי.

החטיבה לא היה מוכנה: עם האזעקות והקריאה להתייצבות קיבלנו הוראות לאסוף טנקים במיקומים שונים. הגדוד שלי בפיקודו של גיורא לב קיבל את הטנקים של מדור תותחנות בבי"ס לשיריון שהיה אז בג'וליס, ללא זיווד, מקלעים או חימוש.

אספנו מכל הבא ליד. ברשות ובלי רשות, ועם שחר יום ראשון למחרת יום הכיפורים, יצאנו על שרשראות על הכבישים הראשיים דרך צומת כפר סילבר ובאר שבע לסיני. דימינו שנאחר את המלחמה: אם זו האחרונה נסתיימה בששה ימים, הרי זו תגמר בזמן קצר יותר.

בבאר שבע זרקו לנו תוך נסיעה בקבוקי שתייה ודברי מתיקה.

לאחר נסיעה רצופה תוך כדי המשך התארגנות ותאום כוונות הגענו לביר גפגפה ושם חזינו בטילי פרוג שכוונו לבקרת חיל האוויר. הגענו לעולם אחר. כסמ״פ בפלוגה א' של נדב מן.

קיבלנו פקודות לעלות על חמוטל, גבעה חולית מוארכת, כעשרים ק"מ מזרחית מהתעלה, שנתפסה על ידי החי"ר המצרי.

לא היו לנו מקלעים. החי"ר המצרי ירה עלינו בטילים ובבזוקות, ניסו לטפס על הטנק.ירינו בעוזים שלנו וזרקנו רימונים. הרגשנו שהם אלפים סביבנו ושעטנו דרך המתחם, וקיבלנו פקודה לסגת. בקרבות חמוטל היו לחטיבה 19 הרוגים וטנקים רבים נפגעו.

ההלם היה קשה. אספתי חמישה מהטנקים הפגועים בפלוגה ואותם גררנו בצורות שונות ל"טסה".

הגענו בלילה. המראה היה קשה - עשרות טנקי מגח פגועים פזורים בשטח שחלקם בתיקון לאור זרקורים.

פירקתי חלק חיוני מטנק עם דם בצריח ומראות קשים אחרים. מ"מ צעיר בא מולי במבט בוהה ועצרתי אותו לבל יידרס וגררתי אותו לרופא בכוח.

בחזרה לגדוד קרא לי המג״ד. על צריח הטנק שלו בחן את המפה בגזרתנו והפטיר: "אחרינו אין כוחות עד תל אביב". המצרים נעו כדי להגיע לקו המעברים בסיני.

נערכנו בעמדות על רכס הגבעות עם שחר יום 14 באוקטובר, חג סוכות, הבחנו בעשרות רבות של טנקים המתקדמים אלינו.

בקרב מטורף, הזוי וקשה פגענו ברבים מהטנקים שעלו באש. כמה הגיעו למרחק קצר מאיתנו. ואז החצייה.

לזכר רבים מחבריי שנפלו ולא זכו להמשיך .