התדר 31.25, שעבר 600 ק"מ. רס"ן דידה מנקין 679.

במהלך הקרבות ביום רביעי, 10/10/73 באזור סינדיאנה – יוסיפון, נתקלנו בלוחמי חי"ר שיורים עלינו בהתמדה טילי אר.פ.ג , בנוסף להתקפות שהיו בארטילריה וטילי סאגר.

לאחר שכוחותינו הצליחו להתקדם ולהשמיד את כוחות האויב, הבחנתי בראש מבצבץ מבין הסלעים.

חשבתי שזה קת"ק [קצין תצפית קדמי, אולי סורי] נסעתי עם הטנק לעברו באיגוף שמאלי, ואז ראיתי שזה בעצם טנק שמפקדו מצא עמדה מצוינת בתוך ערוצון ורק ראשו של המפקד נראה לי, ירדתי מן הטנק, עם שני רימונים 26 בכיסי הסרבל [לא היה לי נשק אישי].

צעקתי והוא לא שמע, זרקתי אבן לעברו, הוא נבהל, צלל עם ראשו לתוך הצריח, התרומם לאט ושאל "מי אתה?".

הסברתי לו שאני מחטיבה 679 וכדאי שנדבר בשפה משותפת, כדי שלא נירה אחד על השני, [הוא היה מחטיבה 179]. באזור היה ערבוב כוחות בעייתי, אני עם 7 טנקים ועומד להצטרף לכוח של עמוס בן דוד, כוח של המג"ד חיים דנון ועוד כוחות של 679.

ביקשתי את התדר שנוכל לדבר ורשמתי על הסרבל 31.25.

בהמשך הלחימה, ביום ה' 11/10/73, פרצנו למובלעת הסורית. הצטרפתי לכוח של עמוס ז"ל. היינו 11 טנקים, עמוס נהרג כ-ק"מ אחרי חאן ארנבה, הפלוגה התפרקה, וחזרתי לקונייטרה עם התותחן הפצוע של עמוס ו-3 טנקים לתאג"ד שהיה ממוקם במשתלת קק"ל בפיקודו של ד"ר חזני [רופא חטיבה 179].

ואז פנה אלי סא"ל ישראל מ-179 וביקש לארגן טנקים למגננה מפני התקפות סוריות, תיקנתי את התותח [שהפסיק לפעול במחלך הפריצה] וארגנתי כוח לפי בקשתו.

מאותו רגע פשוט נחטפתי ל-179. חזרתי איתם למחרת ללחימה בתוך המובלעת, ביום ג' הגיעו כוחות רעננים להחליף אותנו, חזרנו לנפח עם 30 טנקים, טיפלנו בהם והחזרנו אותם לכשירות, חשבתי שנגמרה המלחמה.

בשבת הגיעו ל-נפח 30 מובילי טנקים ו-3 אוטובוסים והודיעו לנו שיורדים להמשך לחימה במצרים, במוצ"ש עברנו את כל המדינה, הגענו לרפידים, לקחתי ג'יפ ונסעתי למשרדי הרבנות והשגתי תפילין [התפילין שלי נשארו בטנק שנפגע מטיל סאגר].

המשכנו דרומה עד טסה ונכנסנו על זחלים לציר עכביש שהיה נראה כמו בית קברות של רק"ם [רכב קרבי משוריין] . עברנו את תעלת סואץ ב-22/10 והמשכנו לכיוון כביש קהיר סואץ ,עשינו חניון יום בתוך בסיס טילי נ"מ S.A.2 שהושמד ע"י חיל האויר.

במהלך החניה סיפרנו חוויות מהקרבות, אחד המטקי"ם מספר על רגע מפחיד כשהיה בעמדת תצפית ואבן נפלה על הצריח, הסתובבתי בבהלה, חשבתי שחייל סורי צועק אלי, נבהלתי צללתי לצריח, ואז חשבתי שכובע הטנקיסטים זהה לשלי, התרוממתי וראיתי קצין שעל סרבלו 2 רימונים שביקש ממני את התדר, אמרתי לו: אני הקצין והנה התדר רשום עדיין על הסרבל 31.25