אמה בלושטיין
3 לאוקטובר 1973, יום ההולדת ה-12 שלי...בת מצוה...
ההתרגשות, הבישולים ההכנות למוצ"ש - מוצאי יום כפור לחגיגה של פעם בחיים.
עשרות מוזמנים... ו.... האזעקה הצורמת באמצע שבת....האזעקה הראשונה בחיי... המלחמה הראשונה.
*זוכרת איך ישבתי על המדרכה וצבעתי את פנסי רכבה של אימי בצבע כחול כהה...שהאוייב לא יראה מהאויר..
*זוכרת את גשמי הזלעפות והמכוניות התקועות בדרך, כשאמא מסיעה אותי לשיעור פסנתר.
*זוכרת את החבילות שאספנו בכיתה כדי לשלוח לחיילים בחזית *זוכרת את הסיפורים של אמא-מהנדסת טקסטיל ראשית של "עדין נויפלד", אותה הזעיקו ב-4:30 בבוקר למפעל שייצר גופיות לחיילים...
הגענו לישראל בסוף נובמבר 1971 מעיר בירה אירופאית. ישראל "בחיתוליה", שפה חדשה, תרבות שונה....רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן בספטמבר 1972, בה נהרג אחיה של חברתי - מרק סלבין ז"ל והמלחמה שנה אחרי....
ילדות לא קלה בלשון המעטה....