גייסו אותי במוצאי יום כיפור. עבדתי כמורה בבי״ס בת״א.

הגענו למחנה ברפידים בסיני, שם אחסנו את הגשר שלנו. עשינו אימונים בהעמסת הגשר על משאיות ארוכות.

במוצאי חג שמחת תורה הלכנו לביה״כ ורקדנו עם ספרי התודה.

לפתע הגיעה פקודה להעמיס את הגשר ולנוע לכיוון התעלה.הגענו לטסה וחיכינו להוראות.

בשעה 2.15 הודיעו למפקדים שלנו שכוחות הצנחנים עם אלוף אריק שרון עברו את התעלה עם סירות, שגם הם שייכים לאגד צליחה. אנחנו חזרנו מאוכזבים לרפידים. בלילה הראשון שבו הפסקת האש נכנסה לתוקף,שוב העמסנו את הגשר והגענו לתעלה בשעות הלילה.

עבדנו קשה מאוד והצלחנו כל חיילי הגדוד לסיים את בניית הגשר במשך 3.5 שעות. השמחה הייתה גדולה. לפנות בוקר ראינו את כוחות צה״ל השונים כולל טנקים משאיות ואוטובוסים חוצים את התעלה לצד המצרי, הצד המערבי.

לאחר כמה ימים בנו עוד שני גשרים צפים כמו שלנו ולבסוף בנו את הגשר היבשתי שהיה כביש אמיתי.

הייתי מגוייס במשך חמישה חודשים. השארתי בבית את אשתי עם שלוש בנות, הצעירה בת 11חודשים בלבד.