קורס מכי"ם - חיל הנדסה - זחל"מ סמ"פ..

במהלך קורס מכי"ם, לאחר סידרת ניווט הופסק הקורס והתראגנו לעליה לרמה"ג ע"ג זחלמים. התמקמנו באיזור חושנייה, הפעילות הייתה מגוונת מדרום הרמה לצפונה.

אנו עלינו יחסית מסודרים ע"ג זחלמי בנזין עמוסים בחומרי נפץ ובונגלורים. אז לא דאגנו - האיום של סאגרים ומטולי רקטות לא חדר להכרתנו, למזלנו, לא היכרנו סוג כזה של איום וגם לא נפגענו.

בתחילה, שמרנו על חניוני טנקים כפלוגת חי"ר ואח"כ הנחנו שד"מים ומקבצים במובלעת הסורית.

בתמונה הראשונה - נגמ"ש סמ"פ עם עומרי דביר ז"ל, אהרון ווהב, זיגרייך שלמה, מיקי קופרשמיט, דינר, מאיר דובקין, אורי גרוס, עוד חיל ששמו נשכח ממני ואני.

התמונה השניה - ארוחת צהריים על בסיס מנות קרב, המעדן העיקרי - פרוסות לוף מטוגנות בשמן סרדינים. בתמונה - הסמ"פ, המש"ק, אלי ידידיה, חיים שטרן, דני הרוש, עוד 2 חיילים שאיני מזהה ואני. תמונה שלישית - כחודשיים לפני המלחמה - פרסים לזכיה במרוץ אלונקות ביום ספורט - מפקד בהל"צ אל"מ אבישי כ"ץ מעניק לטירון אחד תעודה (התרגשות גדולה).

מעבר לחיוכים בתמונות, הלם המלחמה התחיל עבורי בעליה לרמה"ג לעבר ציר בנפט/חושניה. שיירה של אמבולנסים צבאיים ירדו מולנו, מימין ומשמאל כלים פגועים שלנו ושל הסורים כולל גוויות מפוזרות בשטח. זה היה מצמית! מחלקה 2 (אני הייתי במח' 1) הצטרפה לחברה קדישא לאבטח ולנטרל מטענים מגופות של חללים - זה בוודאי היה לא קל.

לאחר כחודשיים, ירדנו להמשך קורס מכי"ם עם לקחים רבים לגבי המשמעות של מוכנות יציאה למלחמות. בהמשך החיים, התקדמתי בסולם הדרגות, מקווה שיישמתי לקחים אילו.