מלחמת יום הכיפורים שלי

אני זוכר את תקופת שירותי הצבאי בכלל ואת תקופת מלחמת יום הכיפורים בפרט, בצורה מעורפלת, חלקית ומקוטעת. משום מה – תקופה זאת לא הוטבעה בזכרוני בצורה ברורה.

אני ממש לא זוכר פרטים, שמות, מקומות ומאורעות. מוקדם ומאוחר מעורבים אצלי ואיני בטוח מה קדם למה.

המאורעות הצבאיים לא השאירו בנפשי טראומה ולמעשה, הם די חיוביים ואפילו נעימים (סוף כול סוף – הייתי צעיר ומצליח).

לכאורה - הייתי חייל קרבי שבקרביים, אך בפועל (למרבה המזל) לא השתתפתי בקרבות גדולים, לא הסתערתי על אוייב מול מטר כדורים, לא נפגעתי גופנית (וכנראה גם לא נפשית), ולא סבלתי במיוחד.

אני מביא קובץ של זכרונות סובייקטיבי, כפי שהצלחתי לשחזר אותם בתודעתי. כנראה שמי שהיה אתי בתקופה זאת זוכר אותם אחרת, ברגשות אחרים וכנראה גם בסדר שונה – אך זה מה שהצלחתי לשחזר ולרשום.

בסדיר שירתתי בגולני.

התגייסתי באוגוסט 67, מייד לאחר מלחמת ששת הימים.

עוד לפני הטירונות עלינו לכתף החרמון לעבודות ביצורים, ושם ראיתי את הגוויות הראשונות שלי (סורים). בתקופת הטירונות ראיתי עד הרבה הרוגים, הרוגי החטיבה שנהרגו בפעילות מבצעית בתעלה, בעמק הירדן ובבקעה. עמדתי בהרבה מסדרי כבוד ויריתי מטחי כבוד רבים לכבוד הנופלים.

עברתי טירונות שלב א' בגדוד 12, קורס נהיגה ,טירונות סיור, שלב ב' וקורס סיור בסיירת, ישבתי בחורשת טכסטיל והשתתפתי בחדירות לירדן, ושוב קורסי קשר, חבלה, נשק אוייב. ממש לפני קורס מכ"ים הודחתי מן הסיירת בשל עבירת משמעת (הפקרת שמירה), אך עדיין עשיתי את הקורס עם הסיירת בבזק ואח"כ הוצבתי בגדוד 13. הימים ימי מלחמת ההתשה - תעלה, רמת הגולן, עמק בית שאן המופגז, לאחר קורס סמלים בבזק - פלוגה של גדוד 51 (חידו) ואח"כ הצבה כסמל מחלקה בבא"ח, לצידו של מ"מ צעיר ששמו גבי אוקרט, שהפך לאלוף גבי אופיר.

לאחר השחרור הוצבתי בחטיבת חי"ר מילואים (גבעתי – חטיבה 5) גדוד 172. המח"ט היה יהודה אשנפלד מגולני (לאחר המלחמה הופתעתי למצוא את משה ספקטור מהסיירת כמח"ט 5)

המעבר לגדוד מילואים היה מוזר. סגל הגדוד כלל בעיקר יוצאי נח"ל, מעט צנחנים, יוצאי אגוז ואני הגולנצ'יק. אנשים טובים ומנוסים. החיילים , לעומת זאת, היו ערב רב, אנשי חי"ר מיחידות שונות אבל גם יוצאי חיל הים ויחידות אחרות, שבקושי ירו כדור מימיהם.

מייד לאחר השחרור השתתפתי באימון חורף במישור אדומים, ושם ראיתי לראשונה חייל מוכר מקלעון לבדווי (העסקה סוכלה). רמת האימון הייתה סבירה בעיני, אם כי רמת המשמעת לא הייתה מוכרת לי מן הסדיר (קצין יצא לתרגיל ללא נשק. כשהערנו לו על כך בזחל"מ, הוא הוציא מן הכיס פותחן קופסאות והצהיר שהוא חמוש ומסוכן).

הגדוד היה בהתארגנות ובהסבה לשיריון (בלי עשן אין חש"ן)