היינו בסוף החודש השלישי של קורס חובשים כאשר פרצה המלחמה.

ביום הכיפורים בשעות הערב העלו אותנו לאוטובוס ישירות לבית החולים שדה ברפידים. שם סייעתי בעיקר בעזרה לצוות הרפואי ובפינוי פצועים למרכז.

הפינוי הראשון היה עם מטוס נוסעים רגיל של ארקיע.

על המסלול ברפידים תקפו את המטוס מיגים מצריים שפיפסו את המטוס, מרוב הלחץ לא חשתי כלל בסכנה. נחתנו בבן גוריון בו המתינו לנו עשרות אמבולנסים שפינו הפצועים לבתי החולים.

המראות היו קשים.

בהמשך פינינו במטוסי הרקולס ובמטוסי דקוטה. בעיקר אני זוכר את המעבר מהטופת למרכז הארץ.כמעט בכל גיחה יצא לי להגיע להורים שגרו ברמת גן לשעה של התרעננות .

לאחר סיום המלחמה שובצתי בגדוד 198 והמשימה היום יומית היתה לכתר את הארמיה השלישית.

שרתתי 3 שנים בחטיבה כחובש גדודי ובהמשך בחטיבה.