רס"ן בדימוס דידה מנקין 679

בת ציון בכר "צרובת מלחמה"

במלאת 44 שנים למלחמת יום כיפור הגיעה אלי ההודעה הזאת: שלום דידה! אתה זוכר אותי?

בת ציון ממודיעין, מה שלומך? אתמול נערך טקס במלאת 44 שנים למלחמה, היו רוני וזאב שאתה ובזכותך הגעתי אליהם לאחר 40 שנה, ואז נודע לי מה קרה עם אחי התאום, תודה איש יקר, תמיד יהיה לך מקום חם בליבי והוקרת תודה. שבת שלום.

2 השירים כתובים בהמשך לסיפור שכתבתי "האחות השכולה שתעלומת נפילת אחיה התאום נפתרה אחרי 40 שנה".

שירים מפרי עטה של בת ציון ממודיעין:

ארבעים שנה במדבר

כחלוף ארבעים שנה,

ארבעים שנה במדבר הלא נודע,

במדבר התהייה והשאלה

במדבר הלא ידוע העוטה באפילה.

שאלתי סרנים ואלופים על יום פקודה.

באש בתמרות עשן מי שמע קול ענות?

בעת עלות הקורבנות.

אחי מי עטפך במילה בחום ובאהבה?

ומי לחש באוזנייך את מעשי הגבורה.

היום כחלוף ארבעים שנה,

חברך לשדה הקרב לפני ניצבים,

ובידם מעשה גבורתך באשר לה היו עדים.

התשובה בידם טמונה,

עם עדות תעוד ותמונה.

הנה נצב אתה על הטנק כמצביא על משמרתו,

ללא חשש וללא מורא ,אל פניי המלחמה אל הנורא.

הנה נתיב הלחימה שדרה ועצים,

ולוחמים מביטים ומחייכים.

מזרעת בית ג'אן גיא צלמוות בו השחר לא עלה,

נגוזה תקווה, ויום המחר כלה.

קולות המלחמה נדמו ,

קריאת עורב ועיט רעמו.

ורוח אלוקים מרחפת

את הנופלים בעדנה עוטפת.

צרובת מלחמה 06/04/2018

חיפשתיך אחי

בהמיית הים בין שִברי גליו וחידותיו.

ביקשתי רזיו וסודותיו.

צרבו עניי עִירפּלו הדמעות,

הים הוריד תקוות למצולות.

בהר וגיא בדיונות חול נברתי,

צרבו כפות ידיי

ומאום לא מצאתי.

ביער עבות חיפשתיך

שרטו צרבו קוץ ודרדר

בין עצי יער דוקרנים,

בדם נכתמו אלה ואורנים.

את סלעי הבזלת אבן על אבן הפכתי

פצעו דיממו כפות רגליי עד כי כשלתי.

שרי מלחמה שאלתי ובּיקשתי

נצרב גרוני וניחר

ראשי היה כסחרחר

ישראל ישראל קראתי!!!

שימך בשפתותיי צרב כנשיקת שרף

בנציצות אש עלה

ועל המזבח הכּל כַּלָה.

בין השמשות שדה קרב ראיתי

כּליי מלחמה ניצבים וצרובים,

כֹּל ּּכּלִי משחית אל פניי מלחמה ערוך..

והנה הטנק מפויח וחרוך.

דמעתי לאיטה זלגה מלוחה ומרה

במאכלת אש על ליבי חרטה

ולנצח את שמך ישראל צרבה.

אחותך צרובת לכתך.