הייתי מפקד בית החולים המוטס מוצנח 309 שהתמקם אחרי צליחת התעלה בפאיד.

אני כירוג עשיתי לא מעט ניתוחים תחת אש והצלנו לא מעט לוחמים בעיקר מקרב סואץ העקוב מדם.

רגע אחד מיוחד שהייתי משתף היה כאשר סיימתי את אחד הניתוחים המורכבים שבהם חייל צעיר נפצע קשה מאוד בסואץ. אחרי שעות של ניתוח יצבתי את מצבו והזמנתי מסוק שיפנה לבית החולים כלשהו בארץ.

אני לא יודע למה אבל בהבזק של רגע הספקתי לרשום על האינפוזיה -תמסרו דרישת שלום לאשתי ד"ר עדנה קוט (3 שבועות לא הייתי בקשר עם הבית).

קרה המקרה המסוק נחת בבלינסון ואשתי גםהיא רופאה עושה מיון של פצועים וניגש אליה אחד הסניטרים ואומר לה - ד"ר, יש פה משהו בשבילך. וכך בעצם ידעה המשפחה שהכל בסדר.

רגע אחד בתוך כל התופת שהייתה