נסיעה בלילה ברכב רך, ג'יפ באזור מצמד, לא רחוק מאזור הצליחה. במצמד ברכב סגן אבינועם סולי סגן קצין קשר חטיבתי 14 ואני טוראי שהגיע לחטיבה כמה חודשים לפני המלחמה.

אנחנו נקלעים לתוך הרעשה ארטילרית מצרית ומגיעם לתוך קבוצת חיילים ברכב שספגו פגיעה ישירה. מראה קשה מאוד הרבה גופות ומרוטשות.

סולי מחליט שאחד מהם הוא רק פצוע קשה וצריך לפנות אותו. אני מתחנן לסולי לעזוב כמה שיותר מהר ואני אומר לו ״סולי כולם הרוגים״. סולי מוצא משאית זיל מצרית נטושה ליד ומצליח להניע אותה.

אנחנו מרימים את הפצוע לארגז המשאית, סולי נוהג במשאית בחשכה, אני נוהג בג'יפ אחריו ואנו מגיעים לתאג״ד ענק באזור לקקן. קוראים לרופא וזה מצביע מיד על גבעה בצד בה מונחות עשרות אלונקות ועליהם חיילים מתים מכוסים בשמיכות.

שנים רבות ועד היום התמונות האלו לא מרפות והזיכרון והצורך להזכיר הוא את קור רוחו נחישותו של סולי אבינועם ולטעמי - גבורתו.