אני הייתי ממש צעירה. קצינת הנפגעים של חטיבה 35. הקרבות בחווה הסינית היו טבח בחיילים.

אני בעורף טיפלתי בפצועים ובמשפחות השכולות. כמות הפצועים וההרוגים היתה גדולה מאוד ואנו קצינות הנפגעים הצעירות לא טופלנו ולא הודרכנו כלל.

עם שחרור החיילים שלנו מהשבי הארוך במצרים הייתי בין הקצינות שקיבלו את פניהם וליוו אותם לזכרון יעקב.

הזיכרונות לא מרפים. 50 שנה מאז והלב מוכה ורוטט.