הוקפצנו בהתראה קצרה להנחת שדה מוקשים למרגלות תל חארה בקצה המובלעת הסורית. פעולה לילית רעש הטנקים שמאבטחים אותנו כח הנדסה שמגיע במשאיות עם המוקשים נגד טנקים. הפקודה לביצוע מהיר כי ברור שחיילי המוצב ערים לפעולתנו ונמצאים ביתרון גובה.

ביצענו פריסה מהירה של המוקשים בתוואי שנידרשנו ולפתע הורמו עשרות פצצות תאורה מעל ראשינו והחל ירי מטורף. צוותי הטנקים הגיבו באש מקלעים ולשאגת המ"מ אבנר לתפיסת מחסה זינקנו למציאת מסתור מאחרי סלעים וקפלי קרקע.

לחשתי שמע ישראל כמו חברים שהיו סמוכים אלי עם חשש כבד שהפעם רק סיעתא דשמיא תותיר אותנו בחיים.

כעבור דקה נשמע רעש מחריד מעל ראשינו ושקט מיידי.

אש התופת של הסורים חדלה באחת הרעש האדיר מטוסי חיל האוויר לפקודה לשוב על עקבותינו הגבנו במהירות והשקט מצד הסורים נשמר.

באחד מאמוני היחידה בבסיס צאלים שמע בחדר האוכל קצין חיל אוויר את שיחתנו על החוויה והנס שהצילנו. סיפר לנו כי בתוקף תפקידו במלחמה חיל האוויר והמודיעין העבירו התראה לסורים כי התל ימחק אם האש לא תחדל מיידית. בדיעבד למדנו שהמשימה היתה למנוע מכוחות עירקים לסייע לסורים ולמעבר בתוואי אותו מיקשנו.

גוייסתי בשבת בגיל 26.