משה שריקי
ערב יום כיפור אנחנו בסוף טירונות במחנה 80 אמורים לצאת הבייתה אך בסביבות השעה 12 בצהרים ביטלו את היציאה הבייתה והכריזו כוננות בידיעה שלמחרת כנראה תפרוץ מלחמה.
החליפו לנו את כדורי העץ שבמחסניות לכדורים אמיתיים והמתנו במגרש המסדרים עם כל הציוד האישי עד לשעה חמש בערב ואז עלינו לאוטובוסים ונסענו לאחר כניסת החג בכבישים שוממים למחנה פילון כשבדרך אנחנו מתפללים "כל נדרי" וערבית.
כשהגענו חילקו אותנו לעבודות חימוש וזיווד טנקים ותותחים וכבר החלו להגיע חיילי מילואים כך עבדנו עד 5 לפנות בוקר והלכנו לישון עד השעה 8 קמנו להתפלל ובשעה 2 כשהחלה המלחמה שוב התפזרנו לעבודות שונות כשאנו שומעים ברקע את קולות המלחמה ברשת הקשר.
כך נשארנו במחנה פילון עד יום רביעי ואז חזרנו למחנה 80 ומשם ביום ראשון לרמת דוד לטיסה לרפידים ללכידת חיילי קומנדו מצריים עד להפסקת האש ואז הוטסנו למערב התעלה למשימות שמירה ואבטחה בשדה התעופה פאיד ולאחר כשבוע חזרנו למחנה 80 להתארגנות ליציאה לסיני להסבה לשריון ובהמשך לציוות טנקים בחטיבה 188 שרבים מחייליה נהרגו בקרבות הבלימה.