N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

קורן אהרון

חיל השריון
חטיבה 460 (בית הספר לשריון)
קרבות הבלימה בגזרת התעלה

שירתתי כ"גנן" (מדריך למפקדי טנקים) בבי"ס לשריון, בקורס מפקדי טנקים(מט"ק"ים).

כנהוג, את המדריך הוותיק ממנים בדר"כ לרס"פ במחזור האחרון שלו (הייתי אמור להשתחרר בפברואר 74).

בשבוע שלפני יום כיפור הפלוגה הייתה בשטחי האימון בשבטה ואני הייתי עסוק מאוד בתחום הלוגיסטי.

ביום חמישי 4.10.73 הוזעקנו בדחיפות לבסיס בשבטה בגלל הכוננות הגבוהה שהוכרזה. למחרת ביום שישי הוקפצנו לחצרים והוטסנו לביר גפגפה. שם קיבלנו את הטנקים של גדוד 77 מחטיבה 7, אשר סיימה זה עתה את אימון הצמ"פ כשהטנקים שלה שחוקים ומחכים לטיפול גדול...

מובן שלא היה זמן לכך והחלנו מיד בזיוודם והצטיידות בכל מה שאפשר.

המ"פ ארז בנימיני שהיה קשוח ובאותה מידה חבר קרוב, לא היה מוכן בשום אופן שאקבל טנק ואשמש כמט"ק (למרות תחנוני בהיותי בין ותיקי הפלוגה ולא אעיד על עצמי גם כאחד המט"קים הטובים).

"קח את הנגמ"ש עם החוליה הטכנית ותיצמד אלי"..

למחרת בשעות הבוקר המוקדמות "עפנו" לגבעות שליד הבסיס ונכנסנו להסוואות (אני המשכתי במאמצים לצייד את הפלוגה במה שנשאר בבסיס...ולא נשאר דבר).

בשעה 13:50 הופיע יעף של 2 מטוסי מיג שהפציצו את בסיס חיל האוויר שלידינו..מיד קיפלנו את ההסוואות ויצאנו בשיירה גדודית לעבר התעלה.

ארז אמר לי להיצמד מאחורי הטנק שלו וכל הפלוגה מאחרינו..כך "טסנו" לכיוון התעלה..לעת ערב הגענו לאזור התעלה כשמספר טנקים נשארו תקועים מאחור עקב ירידה מהכביש ופריסת זחל. כבר החשיך וארז פקד עלי לרדת מהכביש ולהמתין להמשך....

ירדתי לדיונות עם הנגמ"ש כשאני ועוד חמישה אנשי חוליה טכנית מצוידים בעוזי ושתי מחסניות וארגז של 8 רימונים...התחילו ליפול פגזים בסביבתנו עד לפנות בוקר כשהמג"ד אמיר יופה פקד להתפנות לצומת בו שהה התאג"ד...(בהמשך הגעתי עם עוד מפקדים, חניכים וצוערים לרמת הגולן והשתתפנו בפריצה למובלעת הסורית).

אני רואה ב א ר ז ב נ י מ י נ י כמי שבהחלטותיו הציל את חיי !!!

יהי זכרו ברוך !!!!