6 באוקטובר. אני שריונר צעיר בתעוז מצווה (כ-9-10 ק"מ מתעלת סואץ) הבסיס של פלוגה ג' גדוד 52, עליו פיקד עמנואל סקל.

כל הטנקים של הפלוגה שועטים לכיוון התעלה.

בתעוז נותרו כ-20 אנשי חימוש, רפואה, קשר ומנהלה.

הטנק שלנו שהיה בדרך לתעלה נאלץ לשוב על עקבותיו ע"מ לפנות את מפקד הטנק שניפצע.

העברנו את המפקד הפצוע לאנשי הרפואה שבתעוז ומשה רוסמן מפקד טנק ששהה בתעוז עלה על הטנק שלנו ע"מ שנשוב מערבה אל התעלה.

טרם הספקנו לצאת ולהתקדם למעוזים שעל קו המים מתקבל דיווח - כתריסר כלים משוריינים של הצבא המצרי מתקדמים לעבר התעוז.

בתעוז כאמור כ-20 איש, רק עם נשקם האישי ומקלע אחד, שבדיעבד התברר שלא פעל.

מול המצרים רק אנחנו - טנק בודד, ארבעה לוחמי שריון צעירים, חסרי נסיון קרבי אבל הכח היחיד שיכול לבלום את נפילת התעוז על יושביו בידי הכח המצרי העודף בהרבה.

בטנק - משה רוסמן המפקד, משה זבצקי ז"ל התותחן המצטיין של הפלוגה, נפתלי ברזילי הנהג ואנוכי, אביחי בולקובשטיין -טען קשר.

משה המט"ק ביקש סיוע אבל לא היה מי שיסייע. כל הגיזרה היתה תחת מתקפה מאסיבית וכל הטנקים של הפלוגה והגדוד כרעו תחת העומס האדיר של משימות התיגבור והחילוץ של לוחמי המעוזים שעמדו מעטים מול שיטפון אדיר של רבבות חיילים מצרים, מאות טנקי אויב, ארטילריה רצחנית והפצצות מן האויר.

משה המט"ק התעשת מהר ובשעות הבאות נהלנו מלחמת אין ברירה מול הכח המצרי תוך כדי תימרונים בין הדיונות, עליה לעמדות, ירי בנגמ"שים ובטנקים המצרים ואט אט התחלנו לפגוע ולחסל כלי אחר כלי של הכח הפולש.

זה נמשך כך שעות ארוכות גם לאחר רדת החשיכה.

הכלים המצרים נדלקו זה אחר זה. חלק מהלוחמים הצליחו להיחלץ וניסו לפגוע בנו.

הגענו לקרבות מטווח אפס כולל השלכת רימונים, ירי מה"עוזי" ודריסת חיילי אויב.

חייב לציין את קור רוחו של משה מפקד הטנק, את ההתנהלות האמיצה של חבריי לצוות משה התותחן שפגע בהרבה מטרות ונפתלי הנהג שלא איבד את השלווה והאופטימיות.

היו אלו השעות הארוכות והמותחות בחיי ומן הסתם של חבריי לצוות.

שעות ארוכות של בדידות בידיעה שאין ולא תהיה תיגבורת, דאגה לא קלה, חשש מכל טעות שהאויב ינצל ע"מ לפגוע בנו וברקע הקולות העולים ממכשירי הקשר ומהם מצטיירת התמונה הקשה בכל גיזרת התעלה.

כך המשכנו לנוע לאט ובזהירות, לפטרל מסביב לתעוז, לארוב לכלים המצרים, להתחמק מהם עת ירו עלינו ולפגוע בהם בכל הזדמנות אפשרית.

ההתקפה המצרית על התעוז נבלמה בסביבות השעה 22.00 ובבוקר נספרו שם 8-9 כלים שרופים בהם פגענו.

לקראת חצות חברה אלינו מחלקת טנקים מגדוד 46 ונשמנו לרווחה.

התעוז ניצל, ההתקפה עליו נכשלה.

משה רוסמן מפקד הטנק קיבל על תיפקודו והתנהלותו את צל"ש מפקד האוגדה.