אמיר גדל ברמת גן, חבר תנועת הנוער "השומר הצעיר", תמיד מחוייך ושמח, חבר נפש שלעולם לא ידע להגיד לא.

כמוני, אמיר היה חובש קרבי של התאג״ד.

בלילה שבין ה-17 ל-18 באוקטובר 73', לאחר חציית התעלה התכנסנו לחניון לילה ליד שדה התעופה דוויר שואר. היתה תורנות שמירה ושינה הקפית. אני תמיד התנדבתי לישון בהקפי וכך גם היה באותו הלילה. אלא שאמיר ניגש אלי וביקש להתחלף.

עניתי לו - אבל אתה פוחד, תן לי לישון בהקפי. אמיר שבח ענה לי - ״הלילה אני לא פוחד״ .

לפנות בוקר בין 3-4 החלה הפגזה בה אמיר שבח נפצע אנוש ואני נפצעתי בינוני עד קשה.

רסיס אחד של קטיושה פילח את ראשו. גופו היה שלם, שמעתי אותו מחרחר.

רופא הגדוד הגיע והבנו שאמיר נפגע קשה בראשו.

אמיר פונה לארץ בטיסה. הוא היה מאושפז כ-5 שנים בבית חולים לווינשטין במצב של צמח.

בשנת 1978 נפטר אמיר שבח!

יהי זכרו ברוך.