שירתי בגדוד בחטיבה 679 כרופא גדודי, עם היכרות של שנים של כולם במילואים.

לגבי המלחמה, כמו למרביתנו זה בא בהפתעה מכאיבה ובהלם.

היינו צריכים להתרגל ולהסתגל למציאות אכזרית ללא הכנה נפשית קודמת. והמציאות של קרבות והמפגש עם חיילים פצועים בדרגות שונות לאורך המלחמה.

לאחר הפסקת האש המשכנו לשרת כמעט חצי שנה רצופה עם תקריות יומיות ואני, כמו אחרים, זוכרים את החוויה ואת החברים שהגיעו לקרב ולא חזרו.