N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

מירית סורני

עורף
ללא קרב ספציפי

השנה 1973, החודש אוקטובר, השעה 14:00, ואני ילדה בכיתה ג', בת 9.

דומיית יום כיפור ושעת הצהריים מורגשת באויר.

אמא ואבא צמים את צום יום כיפור.

אני ואמא במרפסת הבית החזיתית לכיוון רחוב הרא'ה הראשי של רמת גן . כשלפתע אנו רואות ג'יפים צבאיים נוסעים ברחוב הרא'ה בר"ג ובהם נוסעים גברים לבושים בגדי צבא. בחצר הבית הסתובב השכן היקר והמקסים ששמו אריה.

אמא שואלת את אריה: "אריה, מה קרה? למה הג'יפים?"

ואריה עונה : "פרצה מלחמה " .