אני נולדתי כמעט 20 שנה אחרי המלחמה הארורה ההיא.

בשנת 1994, יצא השיר "חורף 73", ואבי, למשמע השיר הזה, תמיד היה מתמלא התרגשות רבה.

אני, כשהייתי קטנה, לא הפנמתי. רק כשבגרתי הבנתי את הכל.

אבי, אפריים קליין ז"ל, לחם בזמן המלחמה בגיזרה הדרומית בתעלת סואץ. הרבה חברים איבד במלחמה ההיא, גם הוא בעצמו היה קרוב למוות לא פעם כשנפצע, ואני חושבת שכמה כדורים אף נשארו בגופו "למזכרת".

ובכל פעם שהיתה נשמעת דפיקה בדלת הבית של סבתא, היא היתה בטוחה שבאים לבשר לה את הנורא מכל. טראומות המלחמה הפיזיות והנפשיות, השאירו באבי אותותיהן שנים אחר כך, ובימי הזיכרון במיוחד.

בקיץ 74, אחרי המלחמה, נולדה אחותי הבכורה, ילדת חורף שנת 73.