ביום שבת כשתחילה המלחמה אני הייתי תלמידה בבית החולים קפלן ברחובות.

הייתי שנתיים בארץ, בת 18. במסגרת הלימודים עבדתי במחלקת ילדים באותה שבת.

כשהתחילה האזעקה הילדים התחילו לבכות ונצמדו אלי. ואני בכיתי איתם.

באותה תקופה הילדים נשארו בבית חולים ללא הורים. אני זוכרת שהצמדנו פתק עם שם של הילד וכתובת שלו ואז הגיעו מוניות שפיזרו את הילדים הביתה.