ראיתיו לראשונה באוטובוס שהוביל אותנו מרח' ויצמן בכפ"ס למחנה ברמלה.

בזמן הנסיעה ניגש אלי בחור תימני דק גזרה, שקילף בננה והגישה לי. באומרו: קחי חיילת תאכלי, מי יודע מתי נאכל.

למחרת בבוקר, בתחילת הנסיעה לכיוון הרמה, הסתבר שאותו בחור שחרחר הוא אחד מהנהגים. יש לציין, אחד הנהגים "הפרועים". עליו אמרנו שלא ייהרג בשדה הקרב, אלא מתאונה.

ערב סוכות התשל״ד בשעה 08:00 החלה הפגזה סורית על ציר האספקה מדרום מערב הרמה לכיוון צומת אל-על. בהפגזה זו נהרגו 11 חיילים.

אחד ההרוגים היה יהודה טביב ז"ל, שהעלה אספקה לכוחות הלוחמים.

כחמישים שנה חלפו, אך אותה מחווה, הגשת הבננה, לא נמחקה ותישאר עימי לעד.

יהיה זכרו ברוך.