הייתי אמור להתחתן ביום שני ה-8.10.73.

בשעות הצהריים הגיע צו 8. בכבישים מכוניות נוסעות, יום כיפור.

נקודת הכינוס ברח' הרצל. הייתי שם, רעב מהצום, מ-12 בצהריים עד 11 בלילה, כשהגיעה ההסעה.

בשדה תימן צוותתי לתאג"ד של ד"ר דוד רימון. נסענו עם הזחל"מים והטנקים לסיני. בחצות הגענו למיתלה, התארגנו והתחברנו לחטיבה 421 אוגדה 143. הבלימה היתה בעיצומה.

כוחות שיריון נלחמו לעצור את שטף הטנקים המצריים. הפצצות עלינו

כוחות מהגדוד נלחמים בציר לקסיקון, עכביש,מיסורי.

התקדמנו על הכביש, ובקשר נודע שהמג"ד שימעון בן שושן נפגע. נוסעים לקראתו, מוטל בצד הדרך, פניו מלאים דם. שופכים מימיות, העין נפגעה קשה. הוא מסרב להתפנות עד שהמחלקה שנלחמה בחמוטל תיחלץ לאחור.

מיד כשהסכים להתפנות נחתו לידינו פצצות מרגמה, ניצלנו בנס. 2 נפגעו. הסמג"ד כהן מתמנה למג"ד.

בתאריכין 8.9.10 לאוקטובר 73 הגיעו עשרות פצועים והרוגים ששכבו מכל צידי הכביש, ואף ערימה של הרוגים על הכביש.

המצב היה נואש וכאוטי, ואז הצטרפו עוד 3 רופאים עם הצוותים שלהם לעזור בכאוס שנוצר.

מאות נפגעים, מאות הרוגים. מסוקים נוחתים וממריאים עם המראות הקשים, והכל תוך הפגזת אימים של המצרים.

מכיוון שסביב לתאג"ד עצרו טנקים והורידו את חבריהם הפצועים וההרוגים גהינום..

בראותי על הכביש את ערימת ההרוגים של החברה הצעירים, הרגשתי ששואה נופלת על עם ישראל...

ביום חמישי לפנות בוקר זזים מחניון הלילה שבו היו קרבות לחיים ולמוות מול המצרים שניסו לכתר את המסדרון שנע לחציית התעלה.

קרבות קשים.

לפנות בוקר שמש אדומה כדם שנשפך בלילה.

מסביב קרוב, גופות פזורות שלנו ושל המצרים, טנקים בוערים, ריח מוות, בשר שרוף. ריח שילווה אותי עד יומי האחרון.

חצר המוות.

המצרים עדיין לא גילו את הגשר. פצועים בצד השני, אני וצרפתי החובש רצים לעזור. 2 פצועים מועברים לסירות הקומנדו בתעלה, חוצים את התעלה על דוברה שחוברה יחד. 3 מסוקים מצריים מתאבדים מנסים לזרוק חביות נפל"ם מעל ראשי הצולחים - מופלים. עוברים לגדה המצרית.

התרגשות.

בערב החלה הפגזת אימים על הגשר ועל החצר שנקראה מאוחר חצר המוות. מעל 200 הרוגים.

פלוגת הטנקים שלנו נכנסת לקרבות עם המצרים. הרוגים ופצועים. מגיעים לסוללות טילי הSA 3 שעדיין על כני השיגור. משמידים אותם. כך 3 סוללות מושמדות, באחת מהן הטיל התפוצץ, עף מעלינו בסיבובים ונפל סמוך לטנק.

הגענו לשדה התעופה פאיד התמקמנו מסביב, קרבות אויר גדולים מעלינו. עשרות מטוסים... נופלים, אוספים בשבי טייסים מצריים.

בין לבין קרבות. הרוגים ופצועים. מראות של הרוגים וחלקי הגופות. הריח לא יוצא.

מראה הכלבים שהסתובבו ואכלו גופות, ובלילה הגיעו אלינו והריחו, אולי גם אנחנו גופות..

ישנו אז על החולות. 5 חודשים מילואים בצו 8.

יצאתי לחופשה קצרה ב-18 בנובמבר 73. התחתנתי ברבנות. עם ישראל חיי. בשורות טובות. סוף.