חזרה
דבוש ראובן בני
הזיכרון שלי מתחיל באוקטובר, כשטנקים ירדו על זחלים מג'וליס ושדה תימן לכוון סיני.
עברו כמה ימים עד שחיילנו התחילו להיפגע ולהיפצע.
ראיתי במו עניי איך שני סופר פרלון עם פלוגות של צנחנים שהלכו להילחם בחווה הסינית - חזרו אחרי כמה שעות של לחימה עזה עם פצועים ומתים רבים. היה מזעזע וטראומתי.
לאחר מכן, מפקד הגיש תעודת שבוי ודיסקית של סגן בשריון שנהרג מטיל ישר לראשו.
מחזה מזעזע שלא ראיתי כמותו.
הובלנו אותו תחת אש לבית חולים שדה, ולאחר מכן הנחנו את מפקד הטנק ליד כמעט 15 חללים ז"ל
יש הרבה לספר עדיין....
מצאתם טעות? כתבו לנו