N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

דוד (דיקו) משיח

חיל השריון
אוגדה 162 - ללא חטיבה ספציפית
ללא קרב ספציפי

שמעתי את סיסמת המילואים שלי ביום כיפור במצבה בבת ים והתייצבתי באוגדה.

הייתי נהג טנק, הגענו כל היחידה לסיני דרך ציר עכביש. היינו חשופים וחטפנו הפגזות עד שחצינו את תעלת סואץ, בדרך ראינו גופות חיילים ישראלים ומצרים.

לאחר 127 ימים נחתמה הפסקת האש עם מצרים ושוחררנו הביתה.

לאחר יומיים בבית עם אשתי ובתי בת החודשיים, הגיע צו 8 ונדרשתי להתייצב ברמת הגולן, שם עוד לא הסתיימה המלחמה.

גייסו אותי לסיוע לגדוד צנחנים.

נהגתי בטנק למוצב ואיך שנכנסתי לחצר שלו, יצאתי מהזחל"ם על מנת להיכנס לבונקר, ונחת לידי פגז של הסורים שהעיף אותי באוויר.

מההדף, רסיסים עפו מסביבי, ומשם פינו אותי לנפח וטיפלו בי במשך שלושה ימים, לא נפצעתי אך לקיתי בהלם קרב.

חזרתי למוצב עד שנגמרה המלחמה. סה"כ 47 יום בחזית רמת הגולן עד ששוחררו השבויים שלנו ונגמרה המלחמה.