זה היה ב- 06.10.1973, הייתי בבית הכנסת בתפילת יום הכיפורים.

בשעה 16.00 נכנס לבית הכנסת ראש העיר ז'אק אמיר, ומודיע שיש מלחמה בכל הגזרות. הוא התחיל להקריא שמות של אנשים הנקראים להתייצב בימ"חים ובניהם השם שלי הופיע.

מיד הנחתי את הטלית ויצאתי לכיוון בית הוריי, אכלתי משהו ומיד התייצבתי בנקודת המפגש שמסרו לי.

במקום עליתי על אוטובוס למחנה שדה תימן. מיד ניגשתי למחסן ומשכתי את ציוד התאג"ד, אספתי את החובשים שהגיעו, ואז התפנינו לעזור לטנקיסטים להעמיס את הפגזים בטנקים. לפנות בוקר נסענו על הזחלים לסיני.

ב-8.10.73 הגדוד נכנס לקרבות בלימה, ולאחר מכן קרב על גבעת חמוטל שם נהרגו לנו לא מעט חיילים.

בהמשך דרכינו לכיוון התעלה, באחד הקרבות נפצע קשה המ"פ שרגא. נקראנו אני והרופא ד"ר טואף לטפל ונאלצנו לבצע ניתוח בשטח (טראכאוטומיה), והחדרת טובוס לקנה הנשימה.

אני המשכתי להנשים עד להגעת המסוק לפינוי ומאז לא ראיתי את הפצוע. נאמר לי כעבור כמה שנים שהוא נשאר בחיים.