החלפתי קצין שנהרג בזגוגית 48 ב-15/10/73.

הייתה עלינו הפגזה חזקה מאוד, קיבלנו פקודה מהמח"ט אלוף משנה רם צבי לא לזוז מהמקום כי אנחנו עוצרים את הצבא המצרי.

הכל בנוי עלינו. למזלם של החיילים, אני ומיכה מיצפון נתנו הוראה לרוב החיילים לעלות על הזחל"מים ולנסוע אחורה. לדעתי הפינוי של רוב החיילים חסך דם.

אני נפצעתי בשעה 11.00 בבוקר. לפני שנפצעתי שמעתי את רס"ן עמירם דינוביץ בקשר, שהוא הזמין מסוק לחלץ את אורן טמיר שהיה פצוע קשה ולאחר כמה ימים נפטר כתוצאה מזיהום בדם.

עמירם היה קצין אמיץ ופעל נכון. בזכותו ניצלו חייהם של רבים מהלוחמים.

הפיקוד הבכיר לא קרא את מפת הקרב, והיה מנותק מהמציאות.

נהרגו בקרב עוד לוחמים וקצינים, וכן שמשון זקין שהיה מ"כ שלי בשרות הסדיר בגדוד תשע חטיבה שבע.