מלחמת יום הכיפורים תפסה אותי כקצין תחמושת ונשק של מפקדת האוגדה

ערב יום פריצת המלחמה הייתי אחראי לחימוש גדוד טנקים של סא"ל מצנע בביר תמדה (חיילי הגדוד החלו להגיע מהצפון, לנו לא היו בסיני). כאשר ביום המחרת תקפו מטוסי מיג את מפקדת האוגדה, וכך החלה המלחמה שלי הפרטית.

היות והחלו להגיע כוחות מילואים על מנת לתגבר את הגזרה, הגיעו כלי רק"מ מסוגים שונים ותפקידי היה לתת להם תוספות לוגיסטית (בין היתר תחמושת ונשק אישי שאני הייתי מופקד על כך).

היות ומגוון סוגי התחמושת היו שונים ומגוונים, נאלצתי לבצע פעילויות חריגות על מנת לתת את הנדרש שיבטיח יכולות לחימה ששעטו לכיוון התעלה.

אציין שאחד מלקחי המלחמה עסקה בנושא שרשרת ההספקה הלקוייה, שלא הצליחה לספק תחמושת לכל הכוחות עפ"י צורכיהם.

היות ואוגדה 252 עסקה בימים הראשונים לתת מענה לכל הכוחות שבזירה (עד להגעת פיקוד דרום שלקחה אחריות חלפו מס ימים) משימה קשה מנשוא שחייב אותי לבצע פעולות חריגות.