במשך חודש שהיתי במוצב החרמון 102.

הייתי חובש מסופח מג"ד 74 לטובת אוגדה 36 ע"י ד"ר הדר. כל היום צפיתי במשקפת 120 מ"מ על המוצבים הסורים והכפרים חאדר, חארפא, מזרעאת ובית ג'אן.

בדקנו אם מתחפרים, הייתי עם 3 חברים מהמודיעין - מטבריה, מהשכונה שלי. בתאריך 5/10/1973, בשעה 5:00 בבוקר מעיר אותי דוקטור ראובן וסרקרוג ז"ל - "קום מהר, הולכים הביתה. רק נשק תקח, תשאיר הכול ומהר."

ירדנו ברגל לרכבל תחתון, בדרך אסף אותנו סיור של גולני גדוד 13. שאלו אותי אם אני מכיר את המגיסט יגאל בראשי ז"ל . אמרתי - "ברור. גבהה כזה, אי אפשר לפספס."

"הוא ישמור עליכם", ענו לי.

הוא פייטר. לימד אותי להפעיל מאג, מרגמות 51 מ"מ. אהבתי את העוצמה והמסירות שלו. לצערי הוא נהרג ע"י הקומנדו הסורי.

אני ניצלתי מהשבי או ממוות ע"י הרופא ראובן שעד היום אני לא שאלתי אותו אם קיבל אישור לצאת מהמוצב. כך ניצלתי מהשבי...

לימים פגשתי את אשר, נחום וסויסה ז"ל. וסיפרו לי שהיו בטוחים שאני נהרגתי....חזרתי בשבת לבסיס.

בדרך עליתי בטרמפ עם צביקה גרינגולד, המוכר בתור "כח צביקה". הוא שאל אותי איך יצאת בכוננות. סיפרתי שאני במוצב החרמון ושאני חוזר לשם עכשיו.

הוא חיבק אותי וסיפר לי שהקומנדו הסורי כבשו את המוצב ונלחמים שם. ווואווו.. החברים שלי, יגאל, אשר, נחום, סויסה. אוייי..אוייי...מהגדוד. אני שומע את הסמג"ד ניסים יוסתף - איפה גפרור 8 ציון הטברייני? תשלחו את הזחל"ם ל 105. מהר.

בסוף התנדב הנהג סמי זוהר מטבריה וטוביאנה הקשר. תחת אש הגענו. פינינו מעמק הבכא את סרן מולי דגני ז"ל לנפח, לא לפני שפרקנו משאית תחמושת תחת הפגזה.

הסיפור על החובש שמעון יוסף ז"ל. הרופא החליט שהוא ממשיך לפנות לנפח את הנפגעים. על אף שאני ותיק, בגלל ששמעון עם סרבל חסין אש, הוא העדיף אותו. בדרך הוא נהרג ממארב סורי בעין זיוון. בכך ניצולו חיי פעמיים ע"י הרופא, והחובש שמעון יוסף ז"ל.

בהמשך ניצלו חיי בפעם השלישית - בצומת חאדר. עליתי על מוקש וחטפנו אר.פי.גי. תודה לכם. אשמח להופיע למען הנופלים. המשכתי להילחם גם במלחמת שלום הגליל - בקארעון עם אוג 90 ומסופח במוצב ליטאני. אני מודה לבורא עולם ולכם.

אני אב ל-3 בנים, שהמשיכו את דרכי בגדוד 101 בצנחנים בריחאן. ו-2 נכדים. אני סועד את בני עם שיתוק מוחין 40 שנה. גר באילת. אני סטנדפיסט ופרמדיק ומרצה לתקן את העוול הגדול שלקחו לנו את התהילה - לחטיבה 188 - בשם הנופלים הגיבורים שבלמו בגופם בשעות הראשונות את הנחשול הסורי, ירדני וסעודי, עיראקי ומרוקאי.

הגנו בגופם. את רובם הכרתי. כואב שחטיבה 7 ודוברים ומרצים לקחו גבורה של הנופלים שלנו. מח"ט יצחק בן שוהם ז"ל, בני קצין ז"ל, דויד ישראלי...

אבי רוניס, אורי עקביה, חוטר, אייל שחם, נמרוד כוכבי, והחברים בתל סאקי: רפאל חן שנפל בחושניה. למען זיכרם אני מוכן להופיע ולתת את הסיפור ממקור ראשון.

ציון הדרי גדוד 74, חטיבה 188.