קרבות בלימה, ק"מ 101, מלחמת יום כיפור.

סדיר צה"ל 8-1970 עד 8-1973 ,חטיבת 188, רמת הגולן, גדוד 74, פלוגה ז', מ"פ כוח צביקה.

אנוכי טען קשר בטנק שוט קל.

שמירה על גבולות סוריה, לבנון, ימי קרב, פגיעה ישירה בטנק, מוקש סנוויץ בלבנון, פציעה. חטיפה 6 גנרלים סורים בלבנון עם סיירת מטכ"ל עם 3 טנקים.

4 שבועות של כניסה ויציאה מבריכת טל בבוקר ויציאה בלילה ללבנון, 3 טנקים, הרבה פשיטות וסיורים גם לתוך לבנון.

9-1973 אימון הקמה גדוד 18x מלואים.

06-10-1973 מלחמת כיפור.

הצוות סדיר שלי שהיה לפני חודש כל אנשי צריח נהרגו. נשאר בחיים רק נהג שכתב ספר, חריץ בנפש... לזכרם. כל מפקדי מחלקה נהרגו.

הטנקים בימ"ח שלנו נלקחו ע"י סדיר לרמת הגולן. נשארנו ללא טנקים.

הוחלט שגדוד שלי יילחם בתעלת סואץ ולא ברמת הגולן. הגענו לבסיס ליד אשקלון.

היו טנקי תרגול, ללא תחמושת פגזים, ללא מקלעים, ללא טיפול, ללא רוב זיווד.

נסענו לתעלה באוטובסים והטנקים מעל מובילים.

בדרך הותקפנו בסיני ע"י מיגים מצרים. ירדנו לחולות, חיכינו לטנקים. טנק שהגיע - עלה עליו צוות שלא הכיר אותו. הצוות לא הכיר את הגזרה. טנק לא כשיר, צוות לא מוכר, גזרה לא מוכרת.

לי היה נהג מחוליה טכנית, תותחן מבני ישיבות. כמה חודשים בצבא. מפקד הטנק היה סגן ויין. כל הצוות לא מוכר לי, גם הטנק. כמו הגזרה המצרית. לקראת גבעות בלימה, הטנק שלי פרס זחל.

לאחר לחימה של כ-3 שבועות. יורים היום, מסתערים, מתגוננים מול התקפות מצריות. בלילה חניון קרבי. צליחת התעלה למצרים הייתה על גשר הגלילים. כיבוש סוללות טילים מצריים, עיקוף הארמיה השלישית. פאיד. סואץ. ק"מ 101. הפסקת אש. אני הגעתי לק"מ 97 ממצרים.

לאחר חודשים העברה לקו סורי לחאן ארנבה 34 ק"מ מדמשק.

סה" כ כ-10-12חודשי מילואים.

שני מקרים מתוך רבים שמוות היה כמעט ודאי, אבל שונים במהות:

1-באחד מימי קרב בלימה הותקפנו ע"י מאות טנקים מצרים, ואנו מעטים. ירינו כמעט את כל הפגזים והמקלעים בטנק. ראיתי את המוות מגיע אלי ואז חשבתי - הם לא יעברו אותנו, יגיעו לתוך ישראל אם יעברו. הכנתי את הנשק האישי - העוזי. אמרתי לתותחן - "הם לא יעברו אותנו, אחרת אין מדינה. מצדה." לא עברו אותנו.

2-בסוף המלחמה הגענו לק"מ 101 לקהיר. הגדוד שלי עבר את 101 והגענו לק"מ 97 מקהיר. נכנסנו בטעות למארב נ"ט מצרי - כולו פצצות תאורה וירי פגזים. עלינו, הטנק שלי פרס זחל, לא יכל לנוע. הגדוד עזב את השטח. נשארנו 4, צוות לבדנו. קפצנו מטנק והסתתרנו מאחורי הטנק והטנק היה למטרה. חשבתי על בני משפחה, על סיום חיי, אבל לא חשבתי שזה אובדן המדינה, חיסולה, כי ניצחנו. אני אהרג, אך המדינה תמשיך לחיות.