בה"ד-1, שבוע לפני סיום קורס קציני אג"מ.

הורידו אותנו בטיסה מצרים לימ"ח בביר תמדה ביום ששי, ערב יום כפור. הצטוותנו עם 4 צוערים בטנק ועבדנו כל הלילה בחימוש וזיווד הטנקים.

בטנק היינו 4 צוערים. אפריים אדמוני, צפניה שצקי, משה שופל ואנוכי.

בשבת, יום הכיפורים בבוקר קבלנו הודעה שעומדת להיות מלחמה ב-6 בערב והתחלנו בנסיעה על שרשראות לכיוון התעלה. בשתיים בצהריים כשעמדנו לאיפוס כוונות ליד רפידים עברו מטוסים בגובה נמוך מעלינו והפילו פצצות על הבסיס ועל שדה התעופה של רפידים והג'ידי.

הבנו מהר שהמלחמה פרצה מוקדם יותר ממה שידענו.

נסענו במהירות לכיוון התעלה. שם קיבלה הפלוגה שלנו פקודה לנוע על ציר עכביש לכיוון התעלה.

אחרי כמה קילומטרים נתקלנו במארב של קומנדו מצרי.

הפלוגה חדלה בתוך דקות מלהיות.

המ"פ נפצע ופונה לאחור, טנקים אחרים נפגעו ואנחנו איבדנו קשר רדיו ונחלצנו תוך כדי ירי לאחור.

מוקדם בבוקר יום ראשון ראינו שהאנטנה של הטנק נעלמה, כנראה כתוצאה מרסיס, או כדור. החלפנו אנטנה והצלחנו ליצור קשר עם המח"ט, אמנון רשף שהורה לנו להגיע למקום שבו היו כמה טנקים ו-3 נגמ"שים (כוח יניב) וכלל את הסמ"פ המקורי שלנו, ירון פיק.

קבלנו פקודה לעלות לעמדות ולהשמיד באש תותחים כל רק"מ שנמצא בינינו ובין התעלה. למזלינו ולמזלם של התותחנים בסוללת ארטילריה שהייתה בינינו ובין התעלה שזיהינו, לא ירינו עליהם, לאחר שהתקרבנו אליהם על מנת להיות בטוחים שזה לא אוייב.

בחילופי האש עם כוחות מצריים השמדנו מספר טנקים ונגמ"שים וזיהינו כדורי אש שמונחים על ידי חוטים דקים מתפוצצים מסביבינו.

הבנו שמדובר בטילי סאגר שנורו עלינו, למרות שלא ציפינו לכמות כזאת של טילים.

בחילופי האש, תוך כדי שיפור עמדות הטנק שלי נפגע מטיל שפגע בכיינית מד הטווח על הצריח.

כתוצאה מהפגיעה הטען קשר צפניה שצקי ואני כמפקד הטנק נפצענו קשה מרסיסים ופונינו על יד נגמ"ש לתאג"ד בטסה. משם פונינו במסוק לרפידים ובאותו הערב במטוס מטען לתל השומר.

שני אנשי הצוות הנותרים אספו שני אנשי צוות אחרים, שמעון מגיד ומוטי פרידמן שב-18 לאוקטובר נהרגו בפגיעה ישירה נוספת בטנק ואפי אדמוני ומשה שופל נפצעו ופונו גם הם.

ארבעתינו, אנשי הצוות המקורי, נפגשנו בבית ההחלמה אחרי הפציעות ומאוחר יותר השלמנו את קורס קציני השריון ושירתנו ביחידות שונות כקצינים.

אני, בין השאר, כמפקד פלוגה וסגן מפקד מדור בבית ספר לשריון בג'וליס.

בתמונה כיום משמאל לימין: משה שופל (נהג הטנק שבינתיים חזר בתשובה), אפי אדמוני - התותחן בזמן פציעתי ואחר כך מפקד הטנק, אנוכי, יעקב ברקוביץ - מפקד הטנק, חיים נחושתן (היה בצוות אחר), כורע - צפניה שצקי - טען קשר.